|
קץ הסבל - גאוטמה הבודהה
"השמש זוהרת ביום; הירח זורח בלילה; לוחם זוהר כשהוא בשריון; ברהמין זוהר כשהוא בתבונה; אך הבודהה זוהר יומם וליל בזיוו הנעלה" (מתוך ה"דהמפדה", ספר ידוע וחשוב של הבודהיזם).
|
גאוטמה בודהה, אבי הבודהיזם, חי בסביבות המאה השישית לפני הספירה. כשנולד ניתן לו השם סידהרתה גאוטמה. אביו סודהודנה, שליטה של ממלכת שאקיה, ששכנה באזור השייך היום לנפאל, דאג לחשוף את סידהרתה רק לטוב, כדי שלעולם לא תהיה לו סיבה לעזוב את ארמון המלוכה. המלך ציווה להסתיר מעיני בנו כל צורה של סבל ושל אי נחת ודאג לחשוף אותו רק לדברים נוחים, יפים ונעימים. כך זרמו להם חייו של סידהרתה בשקט ובשלווה.
יום אחד השתבשו התכניות שרקם האב עבור בנו. סידהרתה יצא לטייל בסביבת הארמון ונחשף לכל מה שהוסתר ממנו עד אז: זקנה, חולי ומוות. הנסיך, שמעולם לא היה מודע לקיומם של אלו, הושפע עמוקות מהסבל הכרוך בהם. בנקודה זו בחייו, בהיותו בן 29, החליט לפרוש מחיי הנוחות שהורגל בהם. הוא עזב את הארמון ואת משפחתו ויצא למסע סיגופים ארוך שמטרתו הייתה למצוא מזור ופתרון למחלה הקרויה סבל. |
חופש מהסבל
סידהרתה נדד במשך שש שנים בעמק הגנגס, פגש את המורים הרוחניים הגדולים של זמנו ולמד את שיטותיהם. הוא למד תורות יוגה שונות ושיטות סיגופים, עצר את נשימתו, צם צומות ארוכים וחווה חוויות מיסטיות אקסטטיות - אך לא מצא תשובה לשאלת הסבל. לאחר כל אלו הוא שקע במדיטציה במקום הנקרא כיום בודגאיה, תחת עץ המכונה עץ הבודהי, "עץ ההתעוררות", ויצא לבדו למסע אחרון בחיפוש אחר פתרון לסבל.
המסורת מספרת שכשישב סידהרתה במדיטציה, תקפו אותו כל האשליות, הדחפים, התשוקות והפיתויים, בניסיון להניא אותו מן החיפוש אחר מזור לסבל. ואולם, הוא התייצב מול כולם בנחישות וראה את האמת שהם ניסו להסתיר. בעקבות ראייתו הישירה את המציאות כפי שהיא, הוא חווה התעוררות רוחנית ולאחריה נודע בשם בודהה, מילה שפירושה מסנסקריט הוא "זה שהתעורר". הוא הבין שהשדים הגדולים שלנו נמצאים בפנים ולא בחוץ ושסילוקם מביא לפתרון לסבל. מאותו יום ואילך, במשך 45 שנה, הוא לימד נשים וגברים בני כל המעמדות את תורתו, בלי כל אפליה ביניהם. תורה זו נועדה להעניק חופש מהסבל, או בשפתו "נירוונה".
אחד העקרונות המהותיים בתורתו של הבודהה הוא שהרצון האנושי להתקיים, להיות, לצמוח ולצבור הוא מקור הסבל. במובן זה, הכחדת הצימאון, כיבוי התשוקה, ויתור על ההשתוקקות והפסקת האשליה הם נתיב לנירוונה – הגשמת האמת המוחלטת. אם נבחן לעומק את שלל המחשבות שלנו נגלה שבבסיס כל מחשבה מצוי רצון. לדוגמה: אני חושבת שאין לי מספיק כסף וחשה בלבול, קושי, כאב וחוסר אונים – כשלמעשה בבסיס כל אלו קיים הרצון שיהיה לי יותר כסף.
שחרור התודעה
המדיטציה המיוחסת לבודהה נקראת ויפאסנה, ופירושה תובנה או ראייה ישירה של הדברים. מדובר באימון התודעה ובפיתוחה ליצירת קשב, מודעות, ערנות והתבוננות, כלים המאפשרים שחרור מוחלט של התודעה והגשמת האמת המוחלטת. מטרת הוויפאסנה היא לשחרר את התודעה מהיקשרות לתנועה הבלתי פוסקת של מחשבות, רגשות, תחושות, רצונות ותשוקות.
אחד מתרגולי הוויפאסנה הרווחים הוא אנאפאנסטי – מודעות לנשימה: שבו בעיניים עצומות ונשמו פנימה והחוצה, בקצב הטבעי לגוף. אפשרו לתודעתכם להיות ערנית ומודעת לחלוטין לנשימה, מקדו את תשומת לבכם בנשימה עצמה - בשאיפה, בנשיפה ובמרווח שביניהן. חושו את האוויר הנכנס ויוצא, את התחושות הגופניות השונות שמתלוות לתהליך. אם המחשבה נודדת למקומות אחרים, החזירו את תשומת לבכם לנשימה עצמה בעדינות וללא מאבק. היו נוכחים בתוכה.
"אנשים אחוזי השתוקקות מתרוצצים כמו ארנב לכוד. לכן זה שברצונו להשיג אי היאחזות מוכרח לעקור את ההשתוקקות מהשורש" (מתוך הדהמפדה).
התנסות אישית: שלווה בודהית
יושבת. נושמת. ממוקדת. מרפה לתוך השאיפה והנשיפה. הקצב המרהיב של האוויר שנכנס ויוצא מרגיע. אני מרפה עוד, מעמיקה לתוך הנשימה, ויש תחושה של היעלמות אל תוכה. בשלב מסוים הנשימה הופכת להיות רקע לזוהר המתגלה, שלוות מעמקים, יש לה טעם מתוק וניחוח אינסופי. לרגע אחד קטן אני חווה בתוכי את הלימוד העמוק שהעביר הבודהה, את האמת שמעבר לכל הדברים, את יכולת הראייה הבהירה שגילם כמורה וכאדם. אני רואה שמחשבות חולפות אך אני לא הן, תשוקות מתעוררות והן אינן אני, למעשה יש ראייה שאיני יכולה לאחוז באף הגדרה ממשית של עצמי.
** המאמר מבוסס על קריאה בספרים "מה שלימד הבודהה" מאת ואלפולה ראהולה ו"בודהיזם – מבוא קצר" מאת יובל אידו טל.
המאמר התפרסם בגיליון של "חיים אחרים", הירחון הישראלי האלטרנטיבי לרוחניות, למיסטיקה, לרפואה טבעית ולמודעת חברתית מקבוצת "מוטו תקשורת". מאמרים נוספים אפשר למצוא באתר WWW.IFEEL.CO.IL
|
|
